פסק-דין בתיק ב"ל 35165-03-12

1.       זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 13.12.11, אשר קבעה את תחולת נכותו של המערער מתאריך 7.9.09.

2.       לטענת המערער, טעתה הועדה משקבעה את תחילת תחולת הנכות של המערער מיום 7.9.09 מועד זימונו לניתוח, משמדובר בתאריך שרירותי שאינו מלמד על תחילתה של הנכות הרפואית, וכי מצבו הרפואי החל זמן רב לפני הזימון, כאשר הניתוח היה אך חוליה אחרונה אחרונה בשרשרת הטיפולים הרפואיים שעבר, שהחלו בשנת 1986 והחמירו בתאונת דרכים משנת 2004, בעוד שהניתוח בוצע רק משנואש המערער מכל טיפול אחר.

3.                   עוד נטען, כי החלטת הועדה לעניין מועד תחילת הנימוק ניתנה ללא הנמקה ותוך התעלמות ממסמכים רפואיים שהוצגו בפניה. בנוסף, העלה המערער טענות לעניין ועדת אי הכושר.

4.                   המשיב בתגובתו טען, כי קביעת הועדה לעניין התחולה הינה קביעה רפואית, שניתנה בגדר סמכותה של הועדה, וכי המדובר בסוגיה רפואית ולפיכך לא נפל בה כל פגם משפטי המצדיק את התערבותו של בית הדין.

5.                   עוד ציין לעניין טענות המערער המתייחסות לאי כושר, כי הועדה נשוא ההליך הינה ועדה רפואית לעררים וכי כלל לא התקיימה ועדה לעררים לעניין אי כושר בעניינו ששל המערער אלא ועדה מדרג ראשון.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות ב"כ הצדדים וביתר מסמכי התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו ואת טעמיי אפרט להלן.

6.                   הלכה היא, כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל(ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 22.6.2006)).

7.                   עוד נפסק, כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, שהנה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה, וזאת  על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). בעניין לביא נפסק לעניין חובת ההנמקה כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (דב"ע (ארצי) מג/1356 - 01 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).

8.                   הועדה שדנה בעניינו של המערער שמעה את טענות בא כח המערער ובדקה אותו. הערעור נסב על סוגיית המועד שנקבע לתחולת הנכות. הועדה מציינת כי ניתן לכל המוקדם להקדים את מועד תחולת הנכות (שנקבעה תחילה מיום הניתוח) ליום הזימון לניתוח 7.9.09. ואולם, הועדה אינה מנמקת מדוע בחרה במועד זה, משהדעת נותנת כי זימונו של אדם לניתוח הינו פועל יוצא של מצב שהצריך את הניתוח שבודאי לא החל ביום זימונו לאותו ניתוח. ודוק. לערעור צורפו מסמכים רפואיים רבים המלמדים, לכאורה, על מצב ירוד של המערער וניסיונות טיפול לא פולשניים שכשלו.

9.                   לאור זאת יש מקום כי הועדה תשקול האם אין מקום לקבוע את מועד תחולת הנכות למועד הקודם למועד הניתוח או מועד הזימון אליו.

10.               באשר לטענות בערעור בנוגע לועדת אי כושר - ראשית דבר, לא ניתן לכרוך שני ערעורים בהליך אחד: ועדה רפואית לעררים וועדת אי כושר. ואולם, ממילא, לא התקיים כל דיון של ועדה לעררים לענין אי כושר בעניינו של המערער אלא רק ועדה דרג ראשון, אשר אין לבית הדין סמכות לדון בהחלטותיה, גם לו היה מוגש ערעור נפרד בבית הדין. מכל הטעמים הללו אין כל מקום להיזקק לערעור ככל שמתייחס לועדת אי כושר.

11.               עם זאת, יודגש כי משמוחזר כעת עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים, ונראה כי הסוגיה שהטרידה את המערער גם לענין אי הכושר הינה סוגית התחולה, הרי שממילא ככל שהועדה תשנה קביעתה לענין התחולה יוחזר עניינו לועדת אי כושר עם נתון זה.

12.               התוצאה, איפוא, כי הערעור מתקבל בחלקו.

13.               סיכומו של דבר - עניינו של המערער יוחזר לועה הרפואית לעררים על מנת שתשקול שוב מועד תחילת תחולת נכותו של המערער לאחר שתעיין בתיקו הרפואי ולאור מצבו עובר לניתוח שעבר בגין מצבו הרפואי, בשים לב לכך כי לאור מצב זה נקבע לו התור לניתוח שעבר משטיפולים אחרים שמרניים יותר כשלו.

14.               המערער וב"כ יוזמנו להופיע ולטעון בפני הועדה טרם מתן החלטתה.

15.               הועדה תנמק החלטתה.

16.               המשיב יישא בהוצאות המערער בסך כולל של 1,500 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה.

ניתן היום,  כו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: